<h1>ראבי"ה סימן קנ"ד</h1>
<h2>דף ג.</h2>
בפרק כיצד מברכין [ברכות מ"ב ע"א] שלש תכיפות הם כו' עד תיכף לנטילת ידים ברכה. פירוש תיכף לנטילה ראשונה מברך המוציא, כדאיתא בפרק אלו דברים, וגם בנטילה אחרונה, דעלה קא מייתי לה. ובחדא חשיב להו. ואם תאמר רב אשי שמוסיף תכיפות ליחשוב נמי תיכף לאכילה שריפה, ובריש מסכת פסחים נפקא לן מדרשא בברייתא שם. ויש לפרש דלא מיירי אלא בתכיפות דשייך עליהם ברכה, מה שאין כן בשריפה. ואע"פ שיש לתמוה למה לא יברך כיון שמצוה מן התורה לשורפו, ולא דמי לשאר דברים שמעבירים מן העולם רק משום תקלה, ומיהו לא מצינו ברכה עליו. והני ג' תכיפות מפיק להו בירושלמי פרק א' דברכות תיכף לסמיכה שחיטה וסמך ושחט, תיכף לגאולה תפלה יהיו לרצון אמרי פי וגו' ה' צורי וגואלי וסמיך ליה יענך ה' [וגו'], תיכף לנטילת ידים ברכה שאו ידיכם קודש וברכו את ה'. ובפ' אלו דברים בירושלמי איתא נמי אחר מים אחרונים משאו ידיכם קודש וברכו.
